שאלות אבטחה ופרטיות

לא. ברירת המחדל היא חיבור יוצא מה-gateway לשירותים הנדרשים. backend מקומי כמו OpenClaw או Hermes נשאר מאחורי הרשת המקומית.

HMAC מחושב על ה-body הגולמי ונבדק יחד עם timestamp ו-event ID. בקשה חסרה, ישנה או עם חתימה שגויה נכשלת לפני פעולה עסקית.

מפתחות נשמרים במשתני סביבה או secret manager ואינם נכתבים ב-Playbook, בקובצי ידע, בדפדפן או ב-Git.

ה-gateway והשרת בודקים mode, tenant, schema והרשאה. ה-Playbook מוסיף כללי שיחה אך אינו שכבת האבטחה היחידה.

הזמינות והשמירה תלויות במוצר ובהגדרה. הגדירו מטרה, גילוי, גישה, retention ומחיקה לפני הפעלה; אל תבטיחו 'לא נשמר' בלי לבדוק את המסלול הפעיל.

תעבורה חיצונית משתמשת ב-TLS. הצפנה אינה מחליפה authentication, authorization או צמצום נתונים.

כל lookup וכתיבה נבדקים מול tenant. מידע של מתקשר אחד אינו נטען לשיחה אחרת, ותוצאה צריכה להכיל רק שדות שנדרשים לתשובה.

הלקוח אחראי לבסיס החוקי לשיחות, גילוי AI או הקלטה, שעות, הסכמה והסרה. TTMA מספקת בקרות טכניות אך אינה מחליפה ייעוץ משפטי מקומי.

בחשד לחשיפה עצרו את היכולת הרלוונטית, החליפו secrets, שמרו evidence והפעילו את תהליך האירוע הארגוני. אל תמחקו לוגים לפני בדיקה.

בדקו את מסלול הנתונים של המצב הפעיל לפני ניסוח הבטחה מוחלטת על הקלטות או תמלולים.