איך הסוכן שלכם חושב

התמונה הכללית

בתחילת כל שיחה, נכנסת או יוצאת, רכיב השיחות בונה מאפס את ההנחיות של הסוכן לשיחה הזאת. הוא קורא מחדש את הקבצים שלכם, מוסיף את הכללים של הפלטפורמה ואת מה שידוע לו על השיחה הספציפית, ומעביר את הכול למודל הקולי יחד עם הכלים שמותר להפעיל בה. שום דבר מהתדריך של שיחה אחת לא עובר לשיחה הבאה.

שכבה	מה יש בה	מאיפה היא מגיעה
1. זהות	מי הסוכן	SOUL.md, IDENTITY.md, USER.md, ולפי הצורך גם MEMORY.md
2. כללי עבודה	איך הוא מנהל שיחות, ועובדות שהוא חייב לדעת תמיד	הפלייבוק הקולי והמקורות שנטענים תמיד
3. כללי הפלטפורמה	אבטחה, התנהלות בטלפון, טיפול בשפה	הפלטפורמה שלנו, אותם כללים לכל סוכן
4. השיחה הנוכחית	מי על הקו ולמה	הרשת הטלפונית, זיכרון המתקשרים, והבקשה שהוציאה את השיחה
כלים	מה הוא יכול לבדוק או לבצע תוך כדי שיחה	כלים מובנים, אפליקציות מחוברות והכלים המותאמים שלכם

רוב השינויים נוגעים בשכבה אחת. מי שיודע איזו הגדרה יושבת באיזו שכבה, כבר עשה את רוב העבודה.

שכבה 1: זהות

מי הסוכן. קובצי Markdown בסביבת העבודה של OpenClaw שלכם, שנקראים בתחילת כל שיחה: משנים קובץ, והשיחה הבאה כבר משתמשת בו, בלי הפעלה מחדש.

קובץ	מה כותבים בו	באילו שיחות
SOUL.md	אישיות, טון, קצב, סגנון שיחה.	בכל שיחה
IDENTITY.md	השם של הסוכן, התפקיד שלו ואת מי הוא מייצג.	בכל שיחה
USER.md	הפרופיל של בעל העסק.	בשיחות של בעל העסק ובשיחות שהסוכן מוציא, אף פעם לא בשיחות ציבוריות
MEMORY.md	הזיכרון לטווח ארוך של הסוכן.	רק אם מוסיפים אותו ל-context.files בקובץ config.json

בהתקנה חדשה נטענים SOUL.md, IDENTITY.md ו-USER.md. אלה אותם קבצים שסוכן ה-OpenClaw שלכם משתמש בהם בצ'אט, כך שהסוכן בצ'אט והסוכן הקולי חולקים פרסונה אחת. בדף הגדרה מוסבר איך משנים את הרשימה.

שכבה 2: כללי עבודה

איך הסוכן מנהל שיחה, כתוב בפלייבוק אחד בפורמט Markdown:

~/.openclaw/workspace/protocols/dojo-voice-agent-playbook.md

כאן כותבים:

• כללים נוקשים: מה הסוכן לעולם לא אומר ולא עושה, ומתי מעבירים את הטיפול לצוות שלכם.
• איך פותחים, איך מבררים מה המתקשר צריך, ואיך סוגרים.
• מה מתקשרים מהציבור רשאים לבקש, ואיך מנהלים שיחות יוצאות.
• דוגמאות לתשובות טובות: קצרות וצמודות למה שהמתקשר שאל.

רכיב השיחות משאיר רק את הסעיפים שמתאימים לשיחה: ## Public Mode למתקשרים מהציבור, ## Private Mode לבעל העסק, ## Outbound Mode לשיחות שהסוכן מוציא, ובנוסף את כל הסעיפים המשותפים. כמו קובצי הזהות, גם הפלייבוק נקרא מחדש בכל שיחה. הפרטים בדף פלייבוקים.

עובדות שצריכות להיות תמיד בהישג יד, כמו שעות פתיחה, סניפים או מדיניות, נכנסות לקבצים קצרים שרשומים ב-data/voice-context-sources.json. חומר עזר ארוך יותר נכנס למאגר הידע, שאפשר לחפש בו. ראו מאגר ידע.

שכבה 3: כללי הפלטפורמה

הפלטפורמה שלנו מוסיפה לכל שיחה כללים משלה: כללי אבטחה (לא להקריא פרטי גישה, לא לחשוף את שם המודל שמפעיל את הסוכן, ולהתייחס למה שמתקשר מהציבור אומר כמידע לא אמין), אופן הדיבור בטלפון, וטיפול בשפה. הכללים האלה נוספים אחרי הפלייבוק שלכם, והפלייבוק לא יכול לעקוף אותם.

רכיב השיחות מושך את הכללים האלה מהפלטפורמה שלנו. כברירת מחדל, אם הוא לא מצליח לטעון אותם, הוא דוחה שיחות במקום לענות עם תדריך חסר.

שכבה 4: השיחה הנוכחית

שלוש השכבות הראשונות מתארות את הסוכן. השכבה הזאת מתארת את השיחה שמתנהלת עכשיו, והיא נמחקת כשהשיחה מסתיימת.

שיחות שהסוכן מוציא

• ה-purpose, או ה-task המובנה, עם goal, facts, script וכלל ההסלמה escalation.
• targetName, האדם שאליו מתקשרים, ו-firstMessage, משפט הפתיחה המדויק, אם אתם שולחים אותם.

כל אלה מגיעים מבקשת ה-Voice API שהוציאה את השיחה.

שיחות שהסוכן עונה להן

• האם על הקו בעל העסק (מצב פרטי) או מתקשר מהציבור. ההכרעה לפי זיהוי המתקשר. ראו מצבי שיחה.
• הפרופיל של המתקשר מזיכרון המתקשרים, כשהמספר מוכר. ראו CRM וזיכרון מתקשרים.
• התאריך והשעה הנוכחיים באזור הזמן של העסק.

שכבה 4 היא היחידה שהמערכות שלכם קובעות בזמן ריצה. כל השאר יושב בקבצים ובהגדרות שלא משתנים משיחה לשיחה.

כלים

השכבות שלמעלה מספיקות לסוכן שעונה על שאלות ומנהל שיחה טובה. כלים מאפשרים לו לפעול תוך כדי שיחה: לבדוק משהו, לקבוע תור, ליצור רשומה, להעביר בקשה לסוכן ה-OpenClaw שלכם.

כלי	מה הוא עושה	באילו שיחות
kb_search	מחפש במאגר הידע.	בכל שיחה, כשיש מאגר ידע. פעיל כברירת מחדל.
openclaw_query	מעביר בקשה לסוכן ה-OpenClaw שלכם: מייל, יומן, קבצים, סקילים (skills).	בשיחות של בעל העסק ובשיחות שהסוכן מוציא. אף פעם לא בשיחות ציבוריות. פעיל כברירת מחדל.
אפליקציות מחוברות	Shopify, Wix Bookings ו-monday.com, שמתקינים מלשונית Marketplace בדשבורד.	בכל שיחה, אחרי ההתקנה.
כלים מותאמים	endpoints משלכם ב-HTTPS, שמוגדרים ב-voice-tools.json.	בכל שיחה, אלא אם סימנתם אותם לבעל העסק בלבד.
יכולות בפרויקט	מייל לצוות, העברה לנציג בזמן אמת, הודעות וואטסאפ או SMS למתקשר (SMS רק בסוכנים עם מספר אמריקאי), בדיקות מצלמה ותמונה, תשלום במקשי הטלפון. הצוות שלנו מפעיל אותן בפרויקט שלכם.	לפי ההגדרה של כל יכולת. ראו כלים.

זיכרון המתקשרים הוא לא כלי שהסוכן צריך לזכור להפעיל: רכיב השיחות מאתר את המתקשר עוד לפני שהסוכן מדבר, ושומר את מה שהמתקשר מספר. הוא פעיל כברירת מחדל בכל פעם שכלי ה-CRM נמצאים בסביבת העבודה.

כל כלי מוסיף את התיאור שלו להנחיות בכל תגובה, ונותן למודל עוד אפשרות לטעות. הציעו רק את הכלים שהקו צריך. קו שכל תפקידו למסור מידע יכול לרוץ עם openclawQuery כבוי. הרשימה המלאה, עם המתגים, נמצאת בדף כלים.

איזה קובץ עורכים

מה רוצים לשנות	מה עורכים	למה
טון, פרסונה, השם או התפקיד של הסוכן	SOUL.md, IDENTITY.md	הזהות זהה בכל שיחה.
כללים, מהלך השיחה, מה מתקשרים מהציבור רשאים לעשות	הפלייבוק הקולי	אופן העבודה של הסוכן כתוב בקובץ אחד.
עובדות שהוא חייב לדעת תמיד	מקור שנטען תמיד, או מאגר הידע	העובדות על העסק נשמרות בנפרד מההתנהגות, והסוכן מתייחס אליהן כאל נתונים.
שיחה מסוימת	task או purpose, ו-firstMessage, בבקשת ה-Voice API שלכם	שכבה 4 חלה רק על אותה שיחה.
מה הסוכן יכול לעשות	voice-tools.json, ולשונית Marketplace לאפליקציות מחוברות	שם מפעילים ומכבים כלים, לא בפרומפטים.
ברכת פתיחה, קול, שפה, מצב שיחה	הדשבורד	ההגדרות האלה מגיעות לרכיב השיחות הפעיל בלי שום פעולה נוספת.
כוונון שמע, אילו קבצים נטענים, מתגי פיצ'רים	config.json על השרת של רכיב השיחות	הגדרות שרת, שנכנסות לתוקף בהפעלה מחדש.

טעויות נפוצות

• לכתוב פרטים של מתקשר אחד בקובץ פרסונה. שלחו אותם עם השיחה, ב-task.facts. בקובצי הפרסונה כותבים רק מה שנכון בכל שיחה.
• להכניס לפלייבוק הנחיות לשיחה מסוימת. הפלייבוק מתאר איך הסוכן עובד באופן כללי. מה עושים בשיחה אחת שייך ל-task של אותה שיחה.
• להציע את כל הכלים. מתחילים במה שהקו צריך, ומוסיפים כלי כשיש לכך סיבה ממשית. פחות כלים, פחות בחירות שגויות.
• לערוך את config.json כדי לשנות את מה שהסוכן אומר. config.json מחזיק הגדרות שמע, מגבלות ומתגי פיצ'רים. מה שהסוכן אומר נכתב בפלייבוק ובקובצי הזהות.

רשימת בדיקה להגדרה

1. כותבים את IDENTITY.md: שם, תפקיד, את מי הסוכן מייצג.
2. כותבים את SOUL.md: טון, קצב, סגנון שיחה.
3. מוסיפים את העובדות שהוא חייב לדעת תמיד, כמקורות שנטענים תמיד או כקבצים במאגר הידע.
4. כותבים את הפלייבוק: כללים נוקשים, פתיחה, שאלות בירור, סגירה, וסעיף Public Mode אמיתי.
5. בוחרים את הכלים שהקו צריך, ומכבים את השאר.
6. מוציאים שיחת בדיקה ובודקים שהסוכן פותח כמו שרציתם ועומד בכללים שלכם.

אם הצוות שלנו מפעיל את הסוכן שלכם, אנחנו עושים את זה יחד איתכם בשלב הבנייה.

בקצרה

• בכל שיחה: קובצי הזהות, סעיפי הפלייבוק המתאימים, העובדות שנטענות תמיד וכללי הפלטפורמה.
• לפי שיחה: מי מתקשר, או המשימה שהמערכת שלכם שלחה.
• לפי הצורך: הכלים שמותרים בשיחה.
• עורכים במקום שאליו השינוי שייך: זהות בקובצי הפרסונה, התנהגות בפלייבוק, עובדות במקורות, נתונים של שיחה אחת בבקשת ה-API.
• פחות זה יותר: קבצים קצרים ומעט כלים יוצרים סוכן חד יותר.

להמשך קריאה

• הגדרה ותצורה: כל הגדרה, איפה היא יושבת ואיך שינוי נכנס לתוקף.
• פלייבוקים: הסעיפים של הפלייבוק והמגבלות שלו.
• כלים: מה כל כלי עושה ואילו שיחות מקבלות אותו.